ההגנה פ מ פלוגה מיוחדת

הפלוגה המיוחדת (פ"מ) הייתה יחידת עילית של החי"ש (חיל השדה) של ארגון ההגנה בתל אביב, שפעלה בשנים 1945–1947. הפ"מ הייתה "חוד החנית" של הנהגת היישוב במאבקה הפנימי. העימותים לא היו רק אידאולוגיים, אלא פיזיים ממש:

להלן פרטים מרכזיים על הפלוגה:

תפקיד ומטרות

• משימות מיוחדות: הפלוגה הופעלה למשימות אבטחה מיוחדות של תושבי תל אביב ורכושם.
• מניעת פעולות "פורשים": אחד מתפקידיה המרכזיים היה הקמת "מחלקה מגויסת" קבועה שמטרתה הייתה לסכל פעולות של האצ"ל והלח"י (הפורשים) נגד בנקים ומוסדות יהודיים, ולמנוע פיגועים שנגדו את מדיניות הנהגת היישוב.
• אבטחה והגנה: היחידה שימשה ככוח תגובה מהיר ומאומן למצבי חירום בעיר.

מבנה וארגון

• שיוך: הפלוגה הייתה חלק מהחי"ש (חיל השדה) – הזרוע הצבאית של ההגנה שהתבססה על צעירים מאומנים.
• כינוי: נודעה גם בראשי התיבות .M.P.
• גיוס: הפלוגה הייתה מגויסת חלקית.
• מעבר לחטיבת קרייתי: עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947, מרבית אנשי החי"ש בתל אביב (שאורגנו ב-8 פלוגות) הועברו להקמת חטיבת "קרייתי".

מקום מושבה

• מפקדת הפלוגה ומקום המפגש שלה היו בבית ברחוב מקווה ישראל בתל אביב (המשמש כיום את מרכז המבקרים של ארגון ההגנה בעיר).

בית זה שימש בשנים תש״ה ־ תש״ז (1947 – 1945) כמקום מפגש ומפקדה של הפלוגה המיוחדת של ״ההגנה״ – צבא המדינה שבדרך, פלוגה זו שהייתה מגויסת חלקית, הופעלה למשימות מיוחדות לאבטחת שלומם ורכושם של תושבי תל-אביב והסביבה.

 "מחלקה מגוייסת" קבועה הורכבה מבין חבריה, כדי למנוע פעולות של פורשים נגד בנקים ומוסדות יהודים אחרים, ולסכל פיגועים הנוגדים את מדיניות הנהגת היישוב.

, כדאי להכיר את האנשים שהובילו אותה ואת סוג המשימות המורכב שביצעו (שלעיתים הציב אותם בחיכוך מול האצ"ל והלח"י).

להלן פירוט על הדמויות והפעילות:

דמויות מרכזיות

• אליעזר (לסיה) גלילי: ממקימי הפלוגה ומי שעמד בראשה. הוא היה דמות מפתח בארגון ה"הגנה" בתל אביב ונחשב לאסטרטג שהתווה את אופי היחידה ככוח תגובה מהיר ומאומן.
• משה דיין: בתקופות מסוימות היה מעורב באימון והדרכת יחידות החי"ש בתל אביב, ביניהן הפ"מ, והביא אליהן את ניסיונו הצבאי מהבריטים ומהפלמ"ח.
• לוחמי החי"ש: רוב חברי הפלוגה היו צעירים תל-אביביים, חלקם סטודנטים וחברי תנועות נוער, שעברו אימונים קפדניים בנשק קל ולוחמה בשטח בנוי.

פעולות ספציפיות בולטות

הפלוגה פעלה בשלושה צירים מרכזיים:

1. מבצעי "סזון" (עונה):
   בשיא המאבק בין היישוב המאורגן ל"פורשים" (אצ"ל ולח"י), הוטל על הפ"מ לעקוב, לעצור ולעיתים אף לחטוף אנשי אצ"ל כדי למנוע מהם לבצע פעולות נגד הבריטים שסיכנו, לדעת הנהגת היישוב, את עתיד המדינה שבדרך.
2. אבטחת מוסדות פיננסיים:
   הפלוגה הציבה מארבים וסיורים סביב בנקים בתל אביב כדי למנוע מעשי שוד שהתבצעו על ידי המחתרות לצורך מימון פעילותן. לוחמי הפ"מ היו מתחפשים לעוברי אורח או מאבטחים סמויים.
3. הגנה על קווי התפר (1947):
   עם פרוץ אירועי דצמבר 1947, הפלוגה הייתה הראשונה להתפרס בשכונות הגבול כמו שכונת התקווה, כרם התימנים ומנשייה. הם הקימו עמדות ירי ("עמדות הגנה") והדפו התקפות של צלפים ומסתננים מיפו.
4. ליווי שיירות:
   בשלביה המוקדמים של המלחמה, אנשי הפלוגה אבטחו אוטובוסים ושיירות אספקה שיצאו מתל אביב לירושלים וליישובי הדרום, בטרם הוקמו חטיבות הליווי הגדולות.

מורשת

עם הקמת צה"ל, גרעין הפלוגה הפך לבסיס של חטיבת קרייתי (חטיבה 4), שהייתה אחראית על הגנת גוש דן במלחמת העצמאות.

בתקופה ההיא, המתיחות בין ההגנה (והפ"מ כזרוע המבצעת שלה בתל אביב) לבין האצ"ל הגיעה לשיא, לצד אתגרים לוגיסטיים עצומים בהשגת נשק.

להלן פירוט על העימותים המורכבים ועל אמצעי הלחימה ששימשו את הפלוגה:

1. העימותים מול האצ"ל (ה"פורשים")

• סיכול החרמות נשק וכספים: האצ"ל נהג לבצע "החרמות" (שוד מזוין) של בנקים ורכוש בריטי כדי לממן את פעילותו. אנשי הפ"מ הוצבו במארבים סמויים ליד בנקים בתל אביב (כמו בנק אנגלו-פלשתינה). לא פעם התפתחו תגרות ידיים ואף איומים בנשק בין לוחמי הפ"מ לאנשי האצ"ל ברחובות העיר.
• פרשת "החטיפות": כחלק מתקופת הסזון, אנשי הפ"מ היו אלו שביצעו מעקבים אחרי מפקדי אצ"ל בתל אביב. הם הקימו "דירות מסתור" שבהן הוחזקו אנשי המחתרת שנלכדו לצורך חקירה, לפני שהוסגרו לעיתים לבריטים או שוחררו תחת אזהרה.
• מלחמת הכרוזים: הפ"מ אבטחה את מדביקי הכרוזים של ההגנה ומנעה מאנשי האצ"ל לקרוע אותם. לעיתים זה נגמר ב"קרבות רחוב" של ממש בכיכר דיזנגוף או ברחוב אלנבי.

2. חימוש הפלוגה (ה"סליקים")

מכיוון שההגנה הייתה ארגון מחתרתי תחת שלטון בריטי, הנשק היה יקר ערך ומוסתר היטב:

• נשק אישי: הלוחמים השתמשו בעיקר באקדחים (כמו FN או קולט) שהיו קלים להסלקה מתחת לבגדים אזרחיים בזמן סיורים בעיר.
• התת-מקלע "סטן" (Sten): זה היה הנשק האייקוני של הפלוגה. הוא היה זול, קל לייצור עצמי בבתי מלאכה חשאיים של ההגנה בתל אביב (מכון אילון), וניתן היה לפרק אותו בקלות ולהחביאו בתוך תיקים או כדים.
• רימונים: הפלוגה השתמשה ברימוני יד מייצור עצמי (שכונו "תפוחי אדמה") וברימוני "מילס" בריטיים שהוברחו ממחסני הצבא הבריטי.
• נשק כבד יותר: במקרים של הגנה על שכונות הספר (כמו בגבול יפו), נעזרו במקלעי ברן (Bren) בריטיים, שנחשבו לנשק האיכותי ביותר שהיה להם באותה עת.

3. שיטות פעולה ייחודיות

• הסוואה עירונית: לוחמי הפ"מ לא לבשו מדים. הם הסתובבו כ"אזרחים מן השורה" – פועלים, סטודנטים או בליינים – כדי שיוכלו להיטמע באוכלוסייה ולפעול בהפתעה מוחלטת נגד ה"פורשים" או הבריטים.
• שימוש במוניות: לצורך תנועה מהירה בעיר עם נשק, השתמשה הפלוגה במוניות שהיו שייכות לתחנות המקורבות להגנה, מה שאפשר להם לעקוף מחסומים בריטיים בקלות יחסית.

הנה שניים מהסיפורים המרתקים ביותר על פעילות הפ"מ בתל אביב – האחד על "קרב המוחות" מול האצ"ל והשני על עולם הסליקים החשאי בעיר:

1. מבצע סיכול שוד בנק אנגלו-פלשתינה

אחד התפקידים המרכזיים של הפ"מ היה למנוע מהאצ"ל "להחרים" כספים מבנקים.

• האירוע: הגיע מידי מודיעין להגנה שהאצ"ל מתכנן שוד בבנק ברחוב הרצל בתל אביב.
• הפעולה: לוחמי הפ"מ התלבשו כעוברי אורח רגילים – חלקם ישבו בבתי קפה סמוכים, וחלקם הסתובבו עם עיתון ביד שמתחתיו הוסתר אקדח.
• התוצאה: כשהגיעה חוליית האצ"ל, הם הופתעו לגלות ש"האזרחים" ברחוב הם לוחמים מאומנים. התפתח עימות אלים (ללא ירי, כדי לא למשוך את הבריטים) שבו אנשי הפ"מ הצליחו להבריח את אנשי האצ"ל ולמנוע את שוד הכספים. אירועים אלו יצרו מתח אדיר ברחוב התל-אביבי, כששני ארגונים יהודיים מתעמתים זה מול זה.

2. "הסליקים" המפורסמים של הפ"מ בתל אביב

הנשק של הפלוגה לא הוחזק בבסיס צבאי, אלא בתוך העיר, מתחת לאף של הבריטים:

• סליק "בית המורה" (רחוב מקוה ישראל): זה היה המטה של הפ"מ. מתחת לרצפה או בתוך קירות כפולים הוחבאו תתי-מקלע "סטן" ואקדחים. הלוחמים היו מגיעים כ"אזרחים", נכנסים לבניין, מתחמשים ויוצאים למשימה.
• סליק המוניות: הפ"מ שיתפה פעולה עם נהגי מוניות בתל אביב. בחלק מהמכוניות נבנו "סליקים" קטנים מתחת למושבים או בתוך לוח המחוונים. זה אפשר ללוחמים לנוע בעיר עם נשק מוכן לפעולה, מבלי שחיפוש בריטי שגרתי יגלה דבר.
• סליק בתי הספר: לעיתים נשק הוחבא בתוך מבני ציבור כמו בתי ספר (למשל גימנסיה הרצליה), מתוך הנחה שהבריטים לא ימהרו לפרוץ למוסדות חינוך ולחפש בהם.

3. פרשת חטיפת ידידיה סגל

אחת הפרשות הכואבות והמפורסמות שבהן היו מעורבים אנשי הפ"מ והחי"ש:

• איש אצ"ל בשם ידידיה סגל נחטף על ידי אנשי ההגנה בתל אביב לצורך חקירה (לאחר שהאצ"ל חטף קודם לכן איש הגנה).
• הוא הוחזק באחת מדירות המסתור של הפ"מ/הגנה בעיר.
• הפרשה הסתיימה בטרגדיה כשסגל נמצא מת ליד הכפר הערבי אבו כביר. המקרה הזה כמעט והצית מלחמת אחים בתל אביב, ואנשי הפ"מ נאלצו לרדת למחתרת עמוקה עוד יותר כדי להימנע מנקמת האצ"ל.