סיכת גונדה 200 -גדוד תותחני שדה 200 (200 Jewish Field Regiment RA) תותחני הבריגדה

הוקם בסתיו 1944, ובו היו 3 סוללות (604, 605, 606), מתוך אנשי סוללת תותחי החוף ואנשי סוללת הנ”מ שהוסבו לתותחני שדה. וכן, יחידה בריטית שהועברה ממלטה להשלמת התקנים, סה”כ כ- 600 חיילים יהודים (ביניהם אדמונד דה רוטשילד, דור חמישי לשושלת רוטשילד הבריטית, אשר הקים ופיקד על סוללת התותחים 604) ועוד 300 חיילים בריטיים, עם 24 תותחי שדה 25 ליטראות.

לאחר נחיתתם באיטליה, את אימון ההקמה והגיבוש, עבר הגדוד ליד העיר פורלי באיטליה. ב-25 במרץ 1945 הגיע לחזית, באזור בריזיגלה, היכן שמוקמה מפקדת הבריגדה היהודית. מ- 27 במרץ עד 15 באפריל 1945, סייע הגדוד לחי”ל בקרבות ההגנה על נהר סניו, בחיפוי בעת צליחתו, פגיעה במטרות בעומק האויב ושיתוק מקורות ירי גרמני. בעזרת התותחנים נחלצו סיורים שהסתבכו בעומק האזור הגרמני. הגדוד העניק לבריגדה את הזרוע הארוכה, לפגוע בכל מטרה גרמנית שהתגלתה, נייחת או בתנועה ובמרדף אחרי נמלטים.

הגדוד פורק ב-6 באוגוסט 1946 עם פרוק החי”ל.

  

סוללת תותחני החוף (התותחנים הכבדים)

ראשית היחידה – כראשית ההתנדבות של הישוב העברי בארץ ישראל. 42 מתנדבים הגיעו בשתי קבוצות, הראשונה הגיעה ב-7 ספטמבר 1939, ובדצמבר הצטרפה אליהם הקבוצה השנייה.

הסוללה נועדה להגנת חופי ארץ ישראל. הוכפפה לגדוד ה-14 של תותחי החוף, שמטהו היה במנזר “סטלה מאריס” שעל הכרמל, חיפה. 14th Regiment Coast Battery, Royal Artillery

היא כללה: 7 תותחי חוף של 6 אינץ’ סימן 2 (כ-155 מ”מ, בעלי טווח של כ- 15 ק”מ) אשר הוצבו: 3 על הכרמל המערבי , 2 במחנה בת גלים (סוללת “ראס אל כרום”) ו- 2 בשפך הקישון.

בסתיו 1941 מנתה הגונדה 7 תותחי נ”מ 6 אינץ’ שהוצבו: 3 – על הכרמל בסטלה מאריס, 2 – בבת גלים ו- 2 בחוף קרית ים של היום, להגנה על בתי הזיקוק. בנוסף לכך: 2 תותחים דו קניים 6 ליטראות שהוצבו על שובר הגלים בכניסה לנמל חיפה ועוד תותח דו-קני שהוצב בקצה שובר הגלים ליד חומת העיר העתיקה בעכו, להגנה מפני התקפות ימיות וששה זרקורים בקוטר 90 ס”מ, מוגנים במקלעי נ”מ מדגם “לואיס” דו-קני.

הסוללה השתתפה בירי והטבעת הצוללת האיטלקית “שירה”.

עם פרוקה בקיץ 1944 הועברו לוחמיה לגדוד תותחי השדה 200, שהיה לחלק מהבריגדה היהודית (החי”ל).